יש ערימה של חברה על הדשא?

לאן נעלמו אירועי התרבות בקהילה, ומה אפשר לעשות בימים של מגיפה, סגר ובידוד...

"...התרבות אינה מוזיאון, מותר לגעת! מותר להזיז, לקרב, להרחיק, לשנות ולהטביע את חותמנו אנו. גע באבן, גע בחי, גע בזולת... " עמוס עוז

עד לפני כמה חודשים התרבות נגעה בכולנו ואנו נגענו בה. בימי הקיץ לפני שנה אפשר היה לשבת בחברותא על הדשא ולשמוע הרכב מוסיקלי משובח עם בירה צוננת ביד ולשיר. אפשר היה להתאסף על הצוק כמה ישובים יחד ולצפות בסרט גולשים ישן או ליצור יחד פסיפס על קיר של מחסן נטוש בכפר.

היום אנחנו בעיצומם של "ימי מגיפה". תקופה של חוסר וודאות שאין אנו מורשים להתקהל וליצור יחד. התרבות הופכת להיות מושג רחוק וככל שהיא מתרחקת כך גם הנשמה שבנו מתרוקנת לאיטה . התהליך הוא עצוב ולא בהכרח שמים לב אליו. אך קהילה הולכת ונחלשת ללא תרבות! ללא אירועים המקנים לה דעת ורוח, אמנות וכיוונים חדשים לצמיחה .

מרכזים קהילתיים שהיו בית לקהילה שלמה נסגרו עם בוא הקורונה ויצאו לחל"ת. הקהילה נשארה ללא מענה אנושי חי ועברה לתקשורת דרך סרטונים בפלטפורמות שונות במדיה. היום אנו כבר מבינים שהקורונה כאן איתנו כנראה לעוד הרבה זמן ועלינו לנסות להסתדר עם המצב הקיים ולראות איך אנו משמרים אירועי תרבות לקהילה גם כשפיזית איננו יכולים לעשות זאת.

אז מה כן אפשר לעשות כדי לחוות את תחושת החברה על הדשא? איך ביכולתנו להעניק לקהילה חוסן בימי משבר, אי וודאות ובידוד?

הדבר החשוב ביותר שיש להקפיד עליו הוא שמירה על קשר ישיר עם הקהילה. קשר חי ונושם . לרתום את יכולות הפלטפורמה הדיגיטלית לטובת העניין ולהמיר את אירועי התרבות שהיו עד כה בתקשורת מסוג חדש. תקשורת שאמנם תעבור אל הקהילה במדיה אך תשודר בזמן אמת ותשתף את הקהילה בזמן השידור.

אז איך עושים זאת נכון?

1. מיפוי הקהילה לפי גילאים ותחומי עניין.

2. עריכת רשימה של מה שהיה לנו עד כה ולא מתאפשר כיום. למשל: ערבי שירה בציבור, מועדון 60 +, הרצאות העשרה, ערבי מוסיקה לנוער, מסיבות וחגיגות סביב נושא או מועד מסוים ,תערוכות ,אירועי אמנות בקהילה ועוד...

3. הקמת תשתית דיגיטלית בסיסית כגון: מחשב, מסך HD,מצלמה ומכשור לשידור אוןליין (תתפלאו זה לא עולה כל כך הרבה...) במקום נבחר אשר תשמש כ"אולפן שידור" קבוע . זה יכול להיות משרד רכזת התרבות, חדר מוסיקה, זולת נוער, חדר ישיבות וכ"ו....

4. הכשרה מקצועית רכזים/מדריכים העובדים במרכז הקיים לעבוד ולהשתמש נכון בפלטפורמה הדיגטלית, במספר קצר של שיעורים ע"י אנשי מקצוע נכונים ניתן להפוך למנחים מעולים. (וזה גם נותן תחושת סיפוק אדירה)

5. המרת אירועי התרבות, גדולים כקטנים, שהיו מתוכננים בימי טרום קורונה לאולפן שידור חי תוך שיתוף הקהילה,לדוגמא:

• עריכת ראיונות עם אורחים מהקהילה או מקצועיים סביב נושאים שונים כאשר תוך כדי השיחה מעלים אנשים לאוויר ומאפשרים להם לשאול ולהשתתף.

• עריכת פינות מעשירות בנושאים שונים ולגילאים שונים כמו: פינת הנוער, פינה לגיל הרך , פינה לאזרח הותיק, רגע של תרבות, קטעי סאטירה והומור מקומי, ביקורת על תערוכה, פינת רוק עם אמן ידוע או חובב ועוד...

• יצירת הרכבים מוסיקליים המנגנים בשידור חי (מתאים לכל הגילאים,מומלץ לשתף את חוגי המוסיקה ולעודד שיתופי פעולה ייחודים)

• מתן מענה לפניות הציבור בנושאים שונים בשידור ישיר.

• חידונים ושעשועונים בהשתתפות מצומצמת של אנשים באולפן (בהתאם להנחיות) עם שיתוף הקהילה בשידור ישיר.

• תערוכות דיגיטליות של יצירות אמנות שונות בקהילה לפי הנחייה מודרכת.

• יצירת מיזמים ושיתופי פעולה בין קבוצות שונות בקהילה

• הקמת פרויקטים שונים שנועדו לעזור אחד לשני בהתאם לצרכים.

• עריכת תחרויות נושאות פרסים בנושאים שונים

• שידור חוגים מגוונים לפי קבוצות (דורש הרחבת ציוד לחלל רחב יותר)

ועוד, ועוד, ועוד.... (זאת רק טעימה קטנה).

6. בחירת פלטפורמה דיגיטלית לשידור: פייסבוק, אתר המועצה ועוד...

7. הגדרת שעות פעילות האולפן ולוח שידורים

8. פרסום לוח שידורים מפורט לכלל הקהילה בקמפיין יצירתי.

הדגש הוא בשיתוף התמידי. הידיעה שלכל אחד ואחת יש עם מי לשוחח בזמן אמת היא הכרחית . יש להקפיד לשלב בתוך התוכניות נציגים מקהילה בגילאים שונים לצד אורחים ותכנים אחרים.

אני מאמינה שדרך תקשורת ישירה ניתן לחזק קהילה, לרענן את משאב המתנדבים, לגלות תחומי עניין חדשים, לעודד תקווה ולשמר ערכי תרבות מעשירים שבכוחם לשמח ולהעצים כל אחת ואחד.

אל תוותרו על תרבות! אל תוותרו על קשר ישיר עם הקהילה . הכשירו את העובדים הקיימים למציאות וורטואלית מתקדמת והמשיכו ליצור. צרו את ה"דשא" הנכון לתקופה הזאת ודאגו שהחבורה תישאר מחוברת.

שלכם,

טל בן- סירא

#covid-19 #קורונה #קהילה #סגר